הטרייד של ראסל ווסטברוק ללייקרס, האחרון במספר עסקאות דומות שנעשו בשנים האחרונות, מעלה את השאלה האם "זה מה שהולך להיות מעכשיו"? האם נעלמו לעולם הקבוצות הרומנטיות שאהבנו לראות?
האם לא נראה עוד סופרטימז שנבנות דרך הדראפט, וגורמות לנו להתאהב בקבוצה, אלא בעיקר עסקאות שגורמות לקבוצות להיראות כמו גלקסיה רחוקה ובלתי ניתנת להבסה, וגורמות לנו לשנוא אותן, דוגמת מיאמי וברוקלין? איפה הימים היפים של סן אנטוניו עם סטארים שהגיעו מהדראפט כמו רובינסון, דאנקן, פארקר וג'ינובילי?
כשלברון, וויד ובוש עשו את זה, כולם כעסו. כשדוראנט עבר לגולדן סטייט, עדיין כעסו. היום זה כבר מקובל. היום קבוצות לא מחפשות לבנות שושלת, אלא רק קבוצה חזקה מאד, לשנתיים-שלוש הבאות (בערך), ולזכות באליפות כמה שיותר מהר.
אבל קבוצות שפשוט מפרקות את הליגה גורמות לצופים, בסופו של דבר, תחושת מיצוי, וזו אחת הסיבות לכך שכולם שמחו כשנוביצקי ניצח את "הרעים" ממיאמי – כי אנחנו מתחברים יותר לסיפורים יפים ולא לקבוצות מגעילות. תסתכלו על סן אנטוניו של 2014 – כמעט כולם אהבו אותם, כי הם בנו שושלת ולא רק חיפשו לקחת אליפות וללכת, פופוביץ' הבין שלוקח זמן לבנות דבר כזה, אז הוא בנה בסבלנות, ובסופו של דבר הוא יצר קבוצה שכולנו זוכרים.
גם הטרייד של הארדן בשנה שעברה פירק קבוצה מעולה, והפך אותה לקבוצה של שלושה סטארים ועוד כמה שאריות.
אמנם, אחרי ברוקלין, ושאר תקדימי העבר, אפשר בהחלט לומר שהקבוצה הזאת של הלייקרס "כשרה", אבל עדיין קשה לי לראות את שאר הליגה מתמודדת איתם – מילוואקי, למשל, עם הסופר טים ה"קטנה" שלהם (יאניס, מידלטון, הולידיי), תתקשה לגבור על ברוקלין או הלייקרס. לפחות בהרכב מלא – הרגישות שלהן לפציעה גבוהה יחסית, כפי שראינו גם השנה.
והאם קבוצות האינסטנט האלו יכולות ליצור יריבויות חזקות בדומה לעבר? איפה השואו טיים לייקרס, של מג'יק, וורת'י וקארים הקשיש, המתנגשת שנה אחר שנה ביריבה המושבעת בוסטון עם לארי בירד (בחירה 6), קווין מקהייל (3), דני איינג' (31), ופאריש הקשיש? האם היריבות בין קליבלנד לגולדן סטייט הייתה היריבות הגדולה האחרונה בסדרות שכל כך נהניתי לצפות בהן?
למה יהיה קשה למילווקי לגבור על לייקרס/נטס?
הבאקס התבגרו בעוד שנה + הניסיון של אחרי האליפות + המשקולת (והלחץ) שירד עם הזכייה = רק יהיו טובים יותר. אה… ויאניס רק הגיע לשיא והואפי שלו הוא לא כזה שילך לנוח עכשיו.
בנוגע ללייקרס – לדעתי הם ירו לעצמם ברגל, ומילוואקי תגבר עליהם.
בנוגע לברוקלין – כי בלי קיירי, ועם הארדן פצוע, הם היו מרחק שני מספרים קטנים יותר של הנעל של דוראנט מלהפסיד משחק מכריע. אם השלישיה של ברוקלין בריאה אני לא רואה איך מילוואקי קולעים יותר מברוקלין ב-4/7 משחקים.
מאנו לדעתי דווקא הם עשו טרייד לא רע על ווסברוק נפרנו מקוזמה העצבן ומkcp שכבר לא פוגע
רק חבל לי על הארל שהיה לר רע. ואחרי העונה שווסטבורק נתן בוושינגטון אני בא ואפטימי כי מי אם לא קינג ג'יימס יכול לרסן אגו של שחקנים?
וזה גם יוריד את הלחץ מלברון המזדקן ומדייויס המרגרינה כי הם יוכלו לנוח מדי פעם במשחקים ולא לשחק כל העונה ובטעות להיפצע
הלייקרס הרבה יותר מבוגרים ופציעים ממילווקי. אבל גם בנוכחות מלאה מילווקי יותר חזקים ומלוכדים. ראס-בקיר אמנם יותר גבוה ואתלטי מכריס פול, אבל השמירה של הולידיי יכולה לאמלל גם אותו. יאניס מסוגל להתמודד דייויס ולברון כבר לא דומיננטי כמו בעבר לאורך סדרות שלמות. זה לא יהיה קל אבל מילווקי בהחלט צריכים לקחת סידרה מולם. במיוחד עם עומק משופר של דיווינצנסו שלא היה זמין בפלייאוף והקילר אינסטינקט שנלמד בריצת האליפות.
לגביי ברוקלין אם כולם בריאים הם אמורים לעבור את מילווקי אבל זה "אם" גדול כי גם הם מבוגרים פציעים.
בוקר טוב , שבת שלום ותודה ל-AD
1.לא ממהר להספיד את מילווקי . הקבוצה פרצה בעונה שהסתיימה מחסום מנטלי , בנויה היטב ויש לה כוכב גלקטי .
ייתכן שהיריבות שאתה מחפש תהיה בתוך המזרח .
2.אנחנו מתרפקים על העבר הרומנטי,אבל אני מבוגר מספיק לזכור שגם בוסטון ובעיקר ל.א הגיעו לשיא היכולת כשצרפו שחקנים שלא נבחרו על ידם . דניס ג'ונסון שהיה לו כבר ברזומה fmvp ,הגיע מסיאטל כדי לאזן את מג'יק
פאריש הגיע מגולדן.
בצד של ל.א,קארים שכבר היה mvp ו-fmvp הגיע ממילווקי, ג'מאל וילקס מגולדן,תומפסון ומקאדו כבר היו שחקנים גדולים כשהגיעו וכו'.
3.אני חושב שהסיבה העיקרית לשנאה למיאמי וגולדן היא שהרבה מאד אנשים מתעבים את ג'יימס ודוראנט מבחינה אישית .
הבעיה המתוארת היא אכן קשה, והיכולת, כמו גם התמריץ, של הליגה לטפל בה בעתיד הקרוב היא מוגבלת, כך שאני בהחלט חושב שנראה עוד הרבה קבוצות כאלה. אפשר להתנחם בכך שלדעתי הלייקרס הלכו על הכוכב השלישי הלא נכון, ובמובן זה הם החלישו את מגזר הסופרטימז.
צריך לזכור גם שמילווקי שלקחה את האליפות היא לא אותה מילווקי שעברה בנס את ברוקלין. יאניס הפך בגמר למפלצת בלתי עצירה. אם הוא ימשיך לקלוע עונשין בצורה טובה (אולי לא כמו במשחק 6 בגמר אבל נניח 70 אחוז פלוס) הוא השחקן הטוב בעולם, במיוחד עם ההגנה המפחידה שלו.
אני קורא דיווחים על הארל וקוזמה לנטס ודרוזן, רודי גיי וכרמלו אנתוני ללייקרס. אם זה יקרה ובהינתן בריאות, נמצא פה אכן סופרטימז אדירות, שהגמר יהיה צפוי וידוע כמו בימים של ג"ס-קאבס.
רודי גיי וכרמלו היה מובן מאליו מהרגע הראשון.
יש שם חתיכת תור – השאלה היא מי יקח את ההצעה של הלייקרס ראשון – את המינימום.
כבר אמרו להווארד שהוא חייב להחליט תוך יום-יומיים גג אם הוא מוכן לבוא על מינימום או שימשיכו הלאה.
הבעיה איתו היא שהוא רוצה יותר ממינימום.
.
הארל וקוזמה לנטס זה בטח מישהו לוקח את השמועות על דינווידי לוושינגטון שדיברתי עליהן ולא מבין שזה יהיה טרייד של 3 קבוצות.
היחיד שאולי יכול לבוא בחשבון זה הארל לנטס כחלק מהדיל אבל רק אם דיאנדרה מוטרד בגלל $$$, ואני הבנתי שזה כבר לא וטו מבחינת הנטס…
הבעיה של "סופר טימז" זה שחוץ מהטריו אין שם יותר מדי.
פי 3 סיכוי לפציעות קריטיות בהשוואה לקבוצה עם סופרסטאר אחד 🤣
טריק נחמד, מקווה שלא יצליח לאורך זמן
תודה על הפוסט. סופרטימס תמיד תהיה מבחינתי מילה גסה. השאלה מה מגדירים כסופרטים. מבחינתי אם שתיים מתוך שלוש הצלעות החשובות צמחו מהדראפט זו לא סופרטים.
גם דעתי